מהשדה לרשת החשמל: המהפכה של תמ"א 24/1
בשנים האחרונות, מדינת ישראל ניצבת בפני אתגר כפול: הצורך לעמוד ביעדי הממשלה לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות, אל מול המחסור בקרקעות והצורך לשמור על החקלאות והשטחים הפתוחים. הפתרון שהולך ותופס תאוצה הוא הדו-שימוש האגרו-וולטאי – ייצור חשמל מפאנלים סולאריים המשולבים יחד עם עיבוד חקלאי מיטבי באותו השטח.
אבל איך הופכים חזון טכנולוגי למציאות בשטח? כאן נכנסת לתמונה המערכת הסטטוטורית.
בתחום האנרגיה הסולארית, הוכנו לאורך השנים מספר תוכניות ארציות שמטרתן הייתה לאפשר הקמה של מתקני PV על גבי ייעודי קרקע ושימושים שונים, בין אם על ידי הכנת תוכניות מפורטות ובין על ידי הוצאת היתרים. תוכנית המתאר הארצית הראשונה שעסקה בנושא בצורה מפורשת וייעודית הייתה תמ"א 10/ד/10 שאושרה ב-2010. עקרונות תוכנית זו, שמתוקפה אושרו תוכניות רבות נשארו רלוונטיים עד ימים אלה ועיצבו במידה רבה את העקרונות התכנוניים, הכתובים ושאינם כתובים, של מוסדות התכנון והגורמים המאשרים.
לאורך השנים נוספו מספר שינויים, בעיקר טכניים, לתמ"א זו (שינוי 1 ושינוי 2) ובמקביל אושרה תמ"א 1 הכוללת את פרק המתקנים הפוטו וולטאיים ואשר היוותה במשך מספר שנים את הבסיס הרגולטורי שמתוקפו אושרו תוכניות והיתרים למתקני PV, כולל מתקני אגרו בשנים האחרונות. יצוין כי במקביל קודם ואף אושר במועצה הארצית שינוי נוסף לתמ"א 1 (שינוי 9 או לחילופין – תמ"א 41) שאמורה לאגד את תוכניות המתאר העוסקות באנרגיה, אך שינוי זה טרם קיבל את אישור הממשלה.
לאחר מספר התפתחויות, בין היתר אישור תוכנית מתאר ארצית להקמת מתקני פיילוט למתקני אגרו PV (תמ"א 10/ד/15), הוכנה ואושרה תוכנית מתאר ארצית ייעודית למתקני אגרו – תמ"א 24/1. התוכנית מסדירה את האפשרויות להקמת מתקנים אלה, במסלול של תוכנית דרך הוועדה המחוזית ובמסלול של היתר. בנוסף לכך יצוין כי מלבד מסלולים אלה, מקודמות מספר תוכניות למתקני אגרו אשר מפאת שטחן הגדול (מעל 1,000 דונם), מקודמות בוות"ל (הוועדה לתשתיות לאומיות).
תמ"א 24/1
תמ"א 24/1 (שינוי מס' 24 לתמ"א 1) אושרה על מנת להוסיף לפרקי האנרגיה, פרק נפרד ועצמאי המוקדש למתקנים אגרו-וולטאיים, להבדיל מהמתקנים הפוטו-וולטאיים הקרקעיים הרגילים. מטרת העל היא לעודד ולתעדף את הקמתם של מתקנים אלה על פני מתקנים קרקעיים רגילים, תוך שמירה על החקלאות והסביבה.
אלה העקרונות והשינויים המרכזיים שהתוכנית קובעת:
-
שמירה מרבית על החקלאות:
התנאי הבסיסי להקמת מתקן אגרו-וולטאי הוא שהעיבוד החקלאי יימשך באופן מיטבי לאורך כל חיי המתקן. בהתאם, המתקן נדרש לעמוד בקריטריונים החקלאיים הבאים:
-
המשך הפעילות החקלאית הקיימת, או החדשה באופן שבו התפוקה (במונחי הכנסה מתוצרת חקלאית או במונחי טון תוצרת לדונם) לא תפחת מ-75% ביחס להיקף הנורמטיבי המקובל לאותו גידול באותו אזור.
-
שימור הקרקע החקלאית ואיכותה, בין היתר בהקשר לסוגיות נגר, פוריות, מרקם, עשבים מזיקים ועוד.
-
שימור היכולת התפעולית ועבודה עם מיכון חקלאי מודרני.
-
המשך השקיה – ביחס לחלקת הבקרה המחויבת בכל תוכנית, מלבד במקרים בהם ממשק ההפעלה של המתקן מביא לחיסכון בהיבט זה.
-
שימור שטח גידול מירבי בפועל, ובכל מקרה, בהיקף שלא יפחת מ-85% מהשטח הכולל של המתקן.
2. איסור גידור לטובת הגנה על שטחים פתוחים:
סוגיה סביבתית מרכזית המלווה תוכניות PV רבות הינה קיטוע מסדרונות אקולוגיים. בשונה מתמ"א 1, תמ"א 24/1 אינה מדרגת מיקומים שאינם צמודי דופן כנחותים בהכרח ולכן מאפשרת ומחייבת תכנון מתקנים ללא גידור היקפי (מלבד סביב מבנים תפעוליים - חדרי חשמל, שנאים, מתקני אגירה וכיו"ב). צעד זה מאפשר מעבר בעלי חיים בתוך המתקן, דבר שלא התאפשר במתקני PV קרקעיים.
3. קידום מתקנים במחוז מרכז:
בשונה ממתקני PV קרקעיים שמוקמו בפריפריה של מדינת ישראל, התמ"א מאפשרת קידום מתקנים אגרו-וולטאיים גם במחוז מרכז – מוקד צריכת האנרגיה בישראל, בו קיימת תשתית הולכת חשמל מפותחת. אף ששטחי החקלאות במחוז מצומצמים וחלקם משמשים כמסדרונות אקולוגיים, השילוב בין המשך החקלאות ואי גידור המתקנים, נותן מענה סביבתי ראוי וממזער במידה ניכרת את ההשפעות הפוטנציאליות בהיבט זה.
סיכום
תמ"א 24/1 מהווה קפיצת מדרגה תכנונית. היא לא רק "מסדירה" את התחום, אלא מייצרת העדפה ברורה לאנרגיה המיוצרת בדו-שימוש. באמצעות איסור הגידור, השמירה על רציפות העיבוד החקלאי והכללת שיקולים אקולוגיים ונופיים, התמ"א שואפת לייצר מצב של "Win-Win" שבו ביטחון המזון וייצור האנרגיה הירוקה צועדים יד ביד אל עבר עתיד בר-קיימא לישראל.